דף הבית

גורמי מלחמת העולם השנייה לפי תורתו של ויקטור סובורוב                  

מ ל ח מ ה   מ ו ל י ד ה   מ ה פ כ ה 

1.      לנין ומפלגתו ראו במלחמה דרך למהפכה קומוניסטית. עוד בספטמבר 1916, בעיצומה של מלחמת עולם (הראשונה), כתב לנין, שאם מלחמה זו לא תוביל למהפכת עולם, יהיה צורך במלחמת עולם שנייה.

2.      בנובמבר 1917 תפס לנין, בכוח הנשק, את השלטון ברוסיה. גרמניה תמכה אז בלנין, כי הוא הבטיח שתחת שלטונו תפסיק רוסיה להילחם נגד גרמניה. ואכן, בתחילת 1918 בגדה רוסיה הסובייטית בבעלות בריתה וכרתה הסכם שלום נפרד עם גרמניה. לנין רצה שגרמניה תפנה את מלוא כוחה לחזית המערבית, תחליש את אירופה הקפיטליסטית, ואז יפרצו שם, בעזרת רוסיה הקומוניסטית, מהפכות קומוניסטיות. המהפכות אכן פרצו, אך דעכו במהרה, כי מעמד הפועלים של אירופה, שעליו שם לנין את יהבו, העדיף את הסוציאל-דמוקרטים המתונים על פני הקומוניסטים הקיצוניים.

3.      ב-1922 התאחדו ארבע הרפובליקות הסובייטיות הסוציאליסטיות (רוסיה, אוקראינה, בֶּלארוס וקווקאז), שהיו עד אז ריבוניות, למדינה אחת שנקראה "ברית הרפובליקות הסובייטיות הסוציאליסטיות" (ברה"מ). המדינה החדשה הצהירה, כי תתרחב ותהיה לרפובליקה סובייטית סוציאליסטית כלל-עולמית.

ה י ט ל ר   ב ת פ ק י ד   "  ב ו ק ע  ה ק ר ח "

4.      החל מ-1922 הפרה גרמניה, בעזרת ברה"מ, את המגבלות שנכפו עליה על-ידי המנצחות במלחמת העולם הראשונה בהסכם ורסאי. הצבא הגרמני התאמן בחשאי בבסיסים שברה"מ העמידה לרשותו. כך חיזקה ברה"מ את הגורמים בגרמניה המובסת שרצו למחוק את ההשפלה שבהסכם ורסאי. כמו-כן מהנדסים גרמניים פיתחו נשק חדיש במפעלים סודיים שברה"מ העמידה לרשותם. שיתוף פעולה זה נמשך, בהיקפים שונים, עד לפלישת גרמניה לברה"מ ב-22.6.41.

5.      בספרו "מיין קאמפף" ("המאבק שלי") כתב היטלר, שמאבקו מכוון, קודם כל, לביטול הסכמי ורסאי, ושאויביה העיקריים של גרמניה הם צרפת ויהודים. לכן סטאלין הועיד להיטלר את תפקיד "בוקע הקרח": היטלר יפתח במלחמה באירופה, יפורר ויחליש את המדינות הדמוקרטיות שבה, ואז יכנס הצבא האדום לאירופה ויהפוך אותה לקומוניסטית.

6.      בבחירות לרייכסטאג בנובמבר 1932 קיבלו הנאצים 196 מנדטים, הסוציאל-דמוקרטים – 121, והקומוניסטים – 100. כדי שהנאצים יישארו המפלגה הגדולה ויתפסו את השלטון, אסר סטאלין על הקומוניסטים להיכנס לקואליציה עם הסוציאל-דמוקרטים. הקומוניסטים צייתו, אף שחששו, בצדק, שיחוסלו אחר-כך על-ידי הנאצים.

ה ס כ ם   ר י בֶּ נ ט ר ו פ - מ ו ל ו ט ו ב   ו פ י ר ו ת י ו

7.      באמצע אוגוסט 1939 ניהלו נציגי בריטניה וצרפת מו"מ עם ברה"מ על הסכם צבאי נגד היטלר. הם הודיעו בסוד לסובייטים, כי ארצותיהם ילחמו נגד גרמניה אם זו תפלוש לפולין. היטלר, לעומת זאת, היה בטוח שבריטניה וצרפת יפקירו את פולין כמו שהפקירו את צ'כוסלובקיה במינכן ב-1938. הוא חשש שדווקא ברה"מ תצא להגנת פולין.

8.      ב-19.8.39 הודיע סטאלין להנהגת ברה"מ על החלטתו לחתום עם גרמניה הסכם על חלוקת מזרח אירופה. המטרה: לחזק את החלטתו של היטלר לפלוש לפולין על-ידי הצעת שיתוף פעולה. אז, כפי שסטאלין ידע בוודאות, בריטניה וצרפת יצאו להגן על פולין - וכך תיפתח באירופה המלחמה המיוחלת. אז, אחרי שגרמניה ויריבותיה יחלישו אלה את אלה, ייכנס הצבא האדום למלחמה ויכפה בכוח נשקו את הקומוניזם על אירופה כולה.

9.      ב-23.8.39 חתמו במוסקבה ריבֶּנטרופ ומולוטוב, שרי החוץ של גרמניה ושל ברה"מ, על הסכם כנ"ל. בנספח הסודי סוכם כי ברה"מ וגרמניה יחלקו ביניהן את שטחי המדינות הניטרליות. ברה"מ תקבל חופש פעולה במדינות שלבמזרח הים הבלטי ובחבל בֶּסאראביה של רומניה. פולין תחולק, לפי קו הגבול שהותווה בנספח, מיד אחרי שיכבשו אותה.

 10.  ב-1.9.39 פלש היטלר לפולין והופתע כשבריטניה וצרפת הכריזו מלחמה נגדו. היטלר ציפה שסטאלין יפלוש גם הוא - אך זה השיב שאינו מוכן עדיין. סטאלין פלש לפולין רק ב-17.9.39. אחר-כך תיקנו צבאות גרמניה וברה"מ את עמדותיהם לפי הקו שבנספח הסודי. ברה"מ קיבלה 200,000 קמ"ר של פולין, גרמניה - 188,000 קמ"ר. בגבול החדש שעבר במרכז פולין הכבושה ערכו חיילי סטאלין והיטלר מצעדי-ניצחון משותפים.

11.  באוקטובר 1939 כפתה ברה"מ על אסטוניה, לאטביה וליטא הסכמים על הצבת בסיסים צבאיים בשטחן. אחרי שפינלנד סירבה להסכם דומה, פלשה אליה ברה"מ בנובמבר. אחרי שלושה וחצי חודשי לחימה וכ-194,000 אבידות (כ-170,000 לברה"מ, כ-23,500 לפינלנד) בוצעה המשימה: קו הביצורים של פינלנד נפרץ. פינלנד נכנעה ומסרה לברה"מ חלק גדול משטחה. בקיץ 1940 אולצו אסטוניה, לאטביה וליטא להצטרף לברה"מ. רומניה נכנעה לדרישת ברה"מ למסור לידיה את חבל בֶּסאראבּיה (כפי שנקבע בהסכם מולוטוב ריבנטרופ) וגם את צפון בוּקובינה שלא הוזכרה בהסכם.

12.   סטאלין השיג את מבוקשו: גרמניה לחמה באירופה, וגם נוצר עמה גבול משותף שיאפשר לו, לכשירצה, לתקוף אותה.

ה מ ש ק   ו ה צ ב א   ש ל  ב ר ה " מ   מ ת ג י י ס י ם   ל מ ל ח מ ה

13.  מאז תחילת שנות ה-30 החלה ברה"מ להקים יחידות צבא חדשות ולפתח תעשייה צבאית מתקדמת. מהמערב הגיעו ציוד ומומחים. רמת החיים של העם הסובייטי ירדה מאוד. סטאלין מכר לחו"ל מיליוני טונות דגנים, כדי לממן קניית אמצעים לייצור נשק, למרות שמיליונים מתו ברעב בברה"מ.

14.  ב-1938-1937, במהלך הטיהור הגדול בברה"מ, פוטרו מהצבא (חלקם נאסרו ו/או חוסלו) קצינים רבים, ביניהם מפקדים בכירים חסרי כשרון, ואת מקומם תפסו טובים יותר. הצבא האדום לא הוחלש, כפי שהיטלר סבר בטעות, אלא חוזק.

15.     צבא ברה"מ גדל במהירות: 

בנוסף הוכנו תוכניות גיוס לעוד 29 מיליון איש.

16.  חוק העונשין שתוקן ב-1935 התיר לגייס לצבא עבריינים כלואים - פוטנציאל של כמה מיליוני חיילים נוספים.

17.  מינואר 1939 עבר המשק בהדרגה למשטר של זמן מלחמה. נאסר להתפטר ממקומות עבודה (כולם בבעלות המדינה!), ועובדים הפכו למעין צמיתים. איחור לעבודה מעל 20 דקות, היעדרות, וכך גם אי-עמידה בנורמות או הפקת תוצרת פגומה – כל אלה הפכו לעבירות שאפשרו לשלוח עובדים למאסר. יום עבודה התארך, חופשות התקצרו ולבסוף בוטלו.

18.  נשים נעשו טרקטוריסטיות, וכך התאפשר גיוסם לצבא של מאתיים אלף גברים-טרקטוריסטים כנהגי טנקים. תיכוניסטים הועברו לבתי-ספר מקצועיים עם עבודת-חובה בתעשייה וברכבת – שם החליפו את הגברים שגויסו לצבא.

19.  הטיהורים והחוקים החדשים השליטו פחד וצייתנות עיוורת בברה"מ בכלל ובצבא האדום בפרט. סטאלין השיג את מבוקשו: כל פקודותיו בוצעו מיד וללא עוררין.

 א ו י ב י    ב ר ה " מ   י ו ב ס ו   ע ל   א ד מ ת ם

20.  תורת הלחימה הסובייטית גרסה התקפה. מגננה כלל לא נלמדה ולא תורגלה. הצבא האדום אמור היה להביס את אויביו על אדמתם שלהם במכה ניצחת ובאבידות מועטות. פותחה תורת ה"מבצע לעומק" שכללה חישובים מדויקים ולוחות זמנים של      התקדמות בשטח האויב. התורה דנה לא רק במבנה הכוח ובחימושו, אלא גם בהפעלת נ.ק.ו.ד. ופקידי המפלגה שעליהם הוטל להפוך את המדינות הקפיטליסטיות הכבושות לרפובליקות סובייטיות סוציאליסטיות.

21.  המשאבים להצטיידות באמצעים התקפיים (צוללות, מפציצים קלים, דאונים, יחידות נחתים וצנחנים) באו על חשבון תקצוב אמצעים הגנתיים (מיקוש, ביצורים, בסיסי פרטיזנים, נשק נגד טנקים ונגד מטוסים).

22.  הצבא האדום הדפיס מיליוני מפות של גרמניה ורומניה, אך מפות של ברה"מ, הנחוצים לקרבות הגנה, חסרו לו. הודפסו מיליוני שיחונים רוסיים-גרמניים המתאימים רק ללוחמה בשטח גרמניה. יחידות צבא מיוחדות, בעיקר צנחנים, אוישו בדוברי פולנית, גרמנית, צרפתית וספרדית – כדי שיפעלו בעומקה של אירופה.

ה י ט ל ר   מ ק ד י ם   א ת   ס ט א ל י ן    ב ש ב ו ע י י ם 

23.  בתחילת 1939 פתחה ברה"מ בהכנות מעשיות למלחמה התקפית, וב-19.8.39 פתחה בהכנות לתקיפת גרמניה (ראו הודעת סטאלין, סעיף 8 לעיל). ביום זה הוצאו פקודות על הקמת כ-100 אוגדות חי"ר חדשות. מאוחר יותר הוקמו גם יותר מ-70 אוגדות אוויר ו-112 אוגדות טנקים.

24.  היטלר הורה להכין תוכנית לתקיפת ברה"מ ("ברברוסה") ביולי 1940, אחרי שברה"מ כבשה חלקים מרומניה והתקרבה לשדות הנפט שלה החיוניים לגרמניה. היטלר ראה בכך סכנה. כשב-1940 שכשלה מלחמתו האווירית נגד בריטניה, הוא החליט הסופית לפלוש לברה"מ, כדי לנטרל את הסכנה ממזרח בטרם יפלוש לבריטניה .

25.  בינתיים הרסה ברה"מ את קו הביצורים שלה בגבול הישן ("קו סטאלין"), כדי שלא יאט את ההתקפה רבת ההיקף המתוכננת. באזורים החדשים, אלה שנכבשו לפי הסכם מולוטוב-ריבנטרופ, הוקמו תשתיות התקפיות.

26.  כהכנה להתקפה, פינו הן גרמניה והן ברה"מ את האוכלוסייה האזרחית מאזורי הגבול. מצבורי נשק, תחמושת ומדים נערמו על הקרקע לשימוש מיידי. הכוחות, הן של גרמניה והן של ברה"מ, נעו בלילות אל הגבול,  וביום הסתתרו ביערות. בסיסי חילות האוויר של שתי המדינות נבנו ליד הגבול.

27. ב-22.6.41 היו לברה"מ 5,500,000 חיילים, 23,000 טנקים ו-20,000 מטוסי קרב. לגרמניה היו 5,500,000 חיילים ורק 3,700 טנקים ו-2,500 מטוסי קרב, אך היא הקדימה בשבועיים את ברה"מ בהתפרסות התקפית. ב-22.6.41 תפסה הפלישה הגרמנית את הצבא האדום במצב הפגיע ביותר: ציוד וחימוש רב, שרוכז ליד הגבול, נתפס ע"י הגרמנים או הושמד; יחידות הצבא האדום הגיעו לעמדותיהן, אך מטות המפקדים היו עדיין בדרך, ולהיפך; הגשרים לא פוצצו, כי הצבא האדום תכנן להשתמש בהם לכשיתקוף את גרמניה ב-6.7.41; לצבא האדום כלל לא היו תוכניות הגנה. על עמדותיו, שנועדו ליציאה להתקפה, קשה היה להגן.

מ ד ו ע   ת ק ף   ה י ט ל ר   ו מ ד ו ע   ה ו פ ת ע   ס ט א ל י ן

28.  היטלר תכנן להשמיד את הצבא האדום תוך שלושה חודשי קיץ. זמן זה היה לא מספיק בעליל, אך המטכ"ל הגרמני לא העז להתווכח עם היטלר. ביטחונו של היטלר בניצחון קל על ברה"מ התבסס על המודיעין הלקוי שהמעיט, הן בכמות והן באיכות, בעוצמת הצבא האדום.

29.  המודיעין הסובייטי דווקא הכיר היטב את ורמאכט ועודכן, כמעט בזמן אמת, בתוכניות המלחמה הגרמניות. בין היתר התעניין סטאלין, האם מתכונן ורמאכט ללוחמה בחורף: האם אוגר ביגוד חם, שמנים ודלק עמידים לקור? התברר שהכנות כאלה לא נעשו כלל.

30.  הידיעות על כך שהיטלר יתקוף, כולל התאריך22.6.41, נגדו את ההנחה ההגיונית, שלפיה היטלר לא יתקוף בטרם יתכונן למלחמה בחורף. סטאלין חשד בבריטניה ששתלה ידיעות אלה כדי לשדלו להילחם לצדה נגד גרמניה. לכן האמין סטאלין להטעיה הגרמנית, לפיה ריכוז כוחותיה בגבול ברה"מ הוא הכנה לקראת הפלישה לבריטניה (דוברי אנגלית בלטו שם לראווה!), והם מתאמנים דווקא שם כדי להרחיקם ממטוסי ביון ומפציצים הבריטיים. לכן כשדיווחו לסטאלין על פלישת גרמניה, הוא מיאן להאמין, מה גם שהדבר שיבש את תוכנית פלישתו שלו לגרמניה.

מפת הזירה                                                                                  דף הבית