דבר העורך

כיתבו אלינו!

דף הבית
פ נ י מ י ו ן ,  "מ ש ח ר ר ",   מ ר ג ל ,   ע ר י ק ,  ה י ס ט ו ר י ו ן

   ולאדימיר רֶזוּן, האיש ש"ויקטור סוּבורוב" הוא שם העט שלו, נולד בברה"מ ב-1947.  בּוגדאן רֶזוּן, אביו, לחם ונפצע בחזית הגרמנית במלחה"ע 2. ולאדימיר העריץ צבאיוּת ובגיל 11 עזב את הבית ונרשם, בעקבות אחיו הבכור, לפנימייה צבאית. המשך דרכו הצבאית: האקדמיה לקצינים בקייב, "שחרור" לצ'כוסלובקיה ב-1968 , אחר-כך תפקידים בחי"ר ובמודיעין. ב-1974-1971 למד באקדמיה הצבאית-דיפלומטית של המטכ"ל ("האקדמיה לריגול").
   ב-1974 הוצב רֶזוּן, תחת כיסוי דיפלומטי, במשלחת ברה"מ למוסדות בינלאומיים בז'נבה, ועסק שם בריגול. ב-1978 ערק לבריטניה עם אשתו ושני ילדים, ומאז הוא חי בבריטניה במקום מסתור ומלמד במוסדות צבא בריטניה.
בברה"מ נידון רֶזוּן למוות, וגזר דינו תקף ברוסיה עד היום. אחרי עריקתו הוא חשף מרגלים סובייטיים, בעלי מעמד דיפלומטי. הם הוכרזו persona non grata וגורשו לברה"מ. רֶזוּן אינו הראשון ולא האחרון שמסגיר את חבריו לנשק. מה שמייחד אותו הוא שלא חשף סוכנים סמויים. זאת, לדבריו, משום שאלה אינם מוגנים בחסינות דיפלומטית ולכן צפויים למאסר.

ו ל א ד י מ י ר  רֶ ז ו ן   נ ע ש ה   ו י ק ט ו ר   ס וּ ב ו ר ו ב  

ספריו של רֶזוּן על הצבא הסובייטי, שהופיעו תחת שם העט "ויקטור סוּבורוב" (בשם זה אקרא לו בהמשך), פורסמו במערב החל מ-1981  וזכו להצלחה. למרות זאת את בוקע-הקרח, שהיה מוכן כבר ב-1981, סירבו מו"לים לפרסם במשך שנים רבות. הספר ראה  אור לראשונה בגרמניה ובפולין ב-1989, בבריטניה ב-1990 וברוסיה ב-1992. בסך הכול נמכרו יותר מעשרה מיליוני עותקים ביותר משלושים שפות. זהו הספר הראשון מסדרה של חמשה ספרים המתמודדים עם השקר הקומוניסטי, לפיו גרמניה הנאצית היא האחראית היחידה למלחמת העולם השנייה.

א ו י ב   ה מ מ ס ד  ה א ק ד מ י

בעולם האקדמי סוּבורוב אינו אהוד (בלשון המעטה). על הסיבות לכך כתב פרופסור RAACK, היסטוריון אמריקאי, בשני מאמרים מפורטים שפירסם ב-1996: http://www.mtholyoke.edu/acad/intrel/raack.htm ו-
http://www.mtholyoke.edu/acad/intrel/raack2.htm (אם לא תצליחו להוריד, נא לפנות אלי - מ"ש). אבל, בין אם תקראו את RAACK בין אם לאו, אציין כאן את הסיבות העיקריות לעוינות כלפי סוּבורוב:

• סוּבורוב אינו עוסק בהיסטוריה כמקצוע, אפילו תוארו האקדמי אינו בהיסטוריה;

• ספריו, הנמכרים במיליוני עותקים, אינם שומרים על ריחוק אקדמי, והם קלים להבנה גם לקורא מן השורה;

• הוא מסתמך בעיקר על המקורות הגלויים, שבמקום לקרוא בהם, חיכו יריביו (ועוד יחכו...) לפתיחת ארכיוני ברה"מ;

• אם סוּבורוב צודק, אזי כל מה שכתבו מתנגדיו - מופרך בעיקרו, ולא מדובר במחלוקת קטנונית על פרטים זניחים;

• למרות שהפיל יותר קורבנות מהנאציזם, סולחים לקומוניזם את פשעיו.
  
  זמן רב התעלמו היסטוריונים מקצועיים מסוּבורוב וקיוו שרעיונותיו ייעלמו בדממה. לאחרונה התחילו לפרסם עבודות שמפריכות, לדברי מחבריהם, את תורתו של סוּבורוב. לעבודות אלה אתייחס באחד הגיליונות הקרובים. בינתיים סוּבורוב אינו טומן את ידו בצלחת ומשיב מלחמה להיסטוריונים ממוסדים.
                                                                                            דף הבית