|
בוקע
הקרח
מנפץ
מראות עקומות של היסטוריה
האתר של בוקע הקרח
(עמותה רשומה)
|
| מפת הזירה |
דף הבית "בוקע הקרח", ספר חיי, יצא לאור בשפות רבות – מיפאנית ועד פורטוגזית. בפולין נמכרו יותר משני מיליון עותקים, ברוסיה- אחד-עשר מיליון. על בסיס "בוקע הקרח" הופקו שלושה סרטים תיעודיים. נגד "בוקע הקרח" פורסמו יותר מעשרה ספרי הכחשה. המתנגדים כתבו כמה עשרות דוקטורטים, ומאמרים נגדי רבים מספור. נגד "בוקע הקרח" דיברו הנשיא הראשון (והאחרון) של ברית המועצות (גורבּאצ'וב), הנשיאים הראשון והשני של רוסיה (יֶלצין ופּוּטין), הקאנצלר של גרמניה, שלושה ראשי הממשלה של רוסיה, שרים, מרשלים וגנרלים. אפשר להסביר את התגובה הסוערת רק בכך שנגעתי בעצב הרגיש. מישה שאולי, ידידי, תרגם לעברית ופרסם את "בוקע הקרח" בישראל. מבחינה אישית זהו ניצחון עצום עבורי. ישראל היא המדינה האחרונה מתוך הארבע (בנוסף לרוסיה, פולין, גרמניה) שספרי חייב היה להתפרסם בהן. יתר על כן, סופר זקוק למגע עם קוראיו. אבל ברוסיה, שבה קיים גזר-דין מוות נגדי, איני יכול לבקר. אולם לארץ הקודש אני יכול להגיע, ואכן ביקרתי בה ונפגשתי עם הקוראים בתל-אביב, בבאר-שבע, בחיפה ובירושלים. מצאתי אצלכם חלקיק מרוסיה והשארתי חלקיק מלבי. רוחות רעות שוב מנשבות ברוסיה, וכבר אי אפשר להדפיס שם את ספריי. ספרי האחרון, "צל הניצחון", אמנם מופץ ברוסיה, אך הוא יצא לאור מחוץ לגבולותיה. גם העיתונות הרוסית כבר אינה מפרסמת מאמרים שלי. אבל העיתונות הישראלית – אדרבה! אמנם בינתיים רק בשפה הרוסית (למעט ראיון ב"מעריב"), אבל ישראל היא עבורי נקודת מגע הן עם הקורא הישראלי והן עם הרוסי. איני כופה את עמדתי, וכל אחד יכול להחליט בעצמו. אבל דבר אחד ברור: "בוקע הקרח" עורר עניין בנושא מלחמת העולם השנייה ובעיקר בשאלה, מי פתח במלחמה. לא לי לספר לקורא הישראלי, מיהו העם שנפגע יותר מכולם במלחמה זו. חייבים אנו ללמוד את תולדות המאה העשרים, המאה האכזרית בתולדות האנושות, כדי שהאסון לא יחזור. מי שכופר בהשקפתי באופן מוחלט, מי שרוצה להפריך אותה, פונה לכרכים עבים, מחפש נימוקים... וזה כבר טוב, כבר כאן ניצחתי! אם יסכים אתי הקורא ואם לאו – אני כבר תפסתי אותו, אני כבר גרמתי לו לקרוא ספרים על המלחמה. על הקורא לזכור: תולדות המלחמה נכתבו על פי תכתיב המנצחים, והמנצח הראשי היה הפושע הפלילי סטאלין. היטלר היה קניבל, אבל החבר סטאלין היה מסוכן ממנו, ולוּ משום שלא חשף את תוכניותיו והסתיר את פשעיו מאחורי מלים יפות. סטאלין היה חכם מהיטלר. תלייניו, להבדיל מקלגסי ס.ס., לא ענדו על מדיהם גולגולת עם עצמות. את מלחמתו נגד העולם החל היטלר בהתקפה נגד היהודים. בעניין זה לא היה סטאלין טוב מהיטלר, אלא שהוא סבר שהתקפה זו צריכה לבוא בפרק הסיום של המלחמה ולא בפתיחתה. היום כבר ידוע: עוד במאי 1941 (קודם חשבו שרק בינואר 1949) יצא סטאלין בגנות היהודים שאותם כינה "אזרחי העולם חסרי השורשים"! סטאלין פשוט לא הספיק להגיע ל"פיתרון הסופי", כי המלחמה זרמה בערוץ שונה לגמרי מזה שיעד לה התליין מהקרמלין. כדי להבין זאת, יש לברר את מקורות המלחמה. יש לברר: מי היה זקוק לה, מי פתח בה ולשם מה. כל חיי אני עוסק בבירורים אלה, וכך זכיתי לעבודה המעניינת בעולם. אחדים מוצאים בזה תחביב, אבל עבורי זהו עיסוק קשה, מתיש – ומעניין עד אין קץ. אני מקווה שהצלחתי להעניק תחושה זו גם לקורא הישראלי שלי.
ויקטור סובורוב |